בשבוע שעבר חרכה את הרשת תמונה לא שגרתית של הרבי מאמשינוב נוסע ברכבת ישראל בגילו המופלג כאחד האדם. התמונה עוררה הדים רבים של השתאות לנוכח העובדה שבדרך כלל אדמורי"ם נוסעים ברכבים פרטיים ממקום למקום.

הרבי מאמשינוב ידוע בצנעתו הרבה, ובמנהגיו הפשוטים, אך בשבוע שעבר זה נראה לעין כל במחזה הפשוט שלו נוסע ברכבת, לאחר שאדם שנסע באותה רכבת באקראי צילם את זה והפיץ את התיעוד.

הרבי יצא ברכבת ישראל מירושלים לחיפה בשל צורך רפואי. בתקופה האחרונה הרבי חלש יותר, ואף עבר טיפול בבית החולים אסותא לפני מספר שבועות. הנהג שלקח את הרבי מביתו לעבר תחנת הרכבת, התחנן בפני הרבי שהוא רוצה לקחתו עד הרופא בחיפה, אך הרבי סירב בכל תוקף.

גם לאחר שהנהג אמר לרבי כי הוא בחופש וזה לא גוזל לו מזמן העבודה, הרבי לא השתכנע והתעקש על כך שהוא רוצה לנסוע ברכבת, באומרו כי ברכבת יותר נוח ללמוד בדרך מאשר בנסיעה ברכב. בצר לו הוכרח הנהג להוריד את הרבי בתחנת הרכבת ולהמשיך בענייניו.

האדם שתיעד את התמונה יוצאת הדופן תיאר את האירוע וכתב: "יצא לי לנסוע ברכבת מירושלים למר. עליתי לרכבת כמה דקות לפני היציאה והצלחתי לתפוס מקום ברכבת העמוסה כמו תמיד, ואז רגע לפני שהרכבת יוצאת אני רואה את האדמו"ר מאמשינוב עולה לרכבת עם הגבאי שלו. הצעתי לו את המקום שלי והוא סירב בהחלטיות וניסה במהירות לחפש מקום אחר".

"הוא הלך בין הקרונות ועלה לקומה השניה אבל הכל היה תפוס" המשיך וסיפר. "ואז פיניתי את המקום ואמרתי לגבאי שיבואו למקום שלי והגבאי שיכנע אותו שאין ברירה אחרת והוא בא לשבת ברביעייה שפיניתי לו כשהסברתי לו שאשתי יכולה לשבת בין אנשים ואילו אני נשארתי ברביעייה יחד איתו. במהלך הנסיעה הוציא האדמו"ר מהשקית שלוקח איתו חומש קטן ולמד בעיון אור החיים ורמב"ן פרשת ואתחנן. האדמו"ר החליף רכבת באמצע הנסיעה והודה לי על המקום" תיאר אותו אדם שהשתאה לנוכח המראה הלא שגרתי.

בנוסף, ביום ראשון השבוע חל היארצייט לזקנו של הרבי, האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב, בעל ה"משמיע שלום". חסידי אמשינוב נוהגים כבכל שנה לעלות לציון בבית העלמין הישן בטבריה לרגל היארצייט.

הרבי שזמנו יקר ואינו יוצא מגבולות ארץ ישראל, עולה רק לציון סבו בהר המנוחות ואביו של סבו בטבריה הנמצאים בארץ ישראל. גם לנסיעה זו נסע הרבי כאיש פשוט באוטובוס עם כל החסידים.

בשל עומס האירועים, הרבי שחגג בשבת האחרונה שבת שבע ברכות לנכדו, עשה הפסקה קצרה בטיש במוצאי השבת, והוסיף עוד דבר תורה לזכר זקנו, ובכך קיים את הטיש יארצייט במקום לעשות עוד טיש ביום היארצייט עצמו כנהוג.